זאראקי קאנפאצ'י


זאראקי קנפאצ'י – zaraki kenpachi

דרגה: שיניגאמי, קפטן של היחידה ה-11 של סול סוסייטי
תאריך לידה: 19 בנובמבר
גובה: 202 ס"מ
משקל: 108 ק"ג
זאנפקטו: לא ידוע

סאיו: פומיהיקו טאצ'יקי (Fumihiko Tachiki)

תאור הדמות
לזאראקי הופעה פראית ואגרסיבית, שמתאימה להפליא לאישיותו. הוא לובש את אפודת הקפטן ללא שרוולים, שאותם ככל הנראה הוא כרת, ולאפודה שלו מראה מרופט ומוזנח במיוחד (הוא ככל הנראה ירש אותה מהקפטן הקודם של היחידה, שאותו הביס והרג בדו-קרב). הוא מסדר את שערו בקוצי קיפוד ארוכים, שלקצוותיהם הוא קושר פעמונים שמצלצלים עם כל תנועה שלו, וחובש רטייה מיוחדת על עינו הימנית שיוצרה ע"י קפטן היחידה ה-12, קורוטסושי מאיורי, ותפקידה (של הרטייה) לשאוב את חלק הארי של כוחו הרוחני. שני האביזרים, הפעמונים הורטייה, נועדו לתת לאויביו של זאראקי יתרון, על מנת שיוכל ליהנות מקרב הגון גם מול אויבים חלשים יחסית. יש לו צלקת ענקית בצד השמאלי של פניו שנמשכת לכל אורכם, והיא כלל הנראה עתיקה למדי, מאחר והוא נראה עם אותה הצלקת גם בהבזקי הזכרון שבהם הוא נראה כשהוא פגש לראשונה ביאצ'ירו. זאראקי הוא גם אחת הדמויות הגבוהות בבליץ', כשהוא מתנשא לגובה של 202 ס"מ, קצת מעל לגובהו של יאסוטורה סאדו. שיעור הקומה שלו מוקצן לפעמים אף יותר למטרות דרמטיות, ובמיוחד כדי לשמש קונטרה לסגנית שלו, יאצ'ירו, שהיא ילדה צעירה ונמוכה.

עוד דבר מעניין לגבי קנפאצ'י הוא שמו, "קנפא'י זאראקי". למעשה זהו לא שם במובן המקובל, אלא יותר כמו דרגה, מאחר ו-"קנפצ'י" זהו תואר שניתן ללוחם החרב החזק ביותר, ו-"זאראקי" הוא שמו של המחוז שבו גדל קנפאצ'י, מחוז מספר 80 של הרובע המערבי של רוקונגאי. ולכן התרגום החופשי של "קנפאצ'י זאראקי" יהיה:"החזק ביותר במחוז זאראקי".

קנפאצ'י חי בשביל הקרב (עדות לכך היא הדרך בה השיג את דרגת הקפטן שלו, ע"י הריגת הקפטן הקודם) ונהנה מקרב טוב יותר מכל דבר אחר. הוא אפילו מחליש את עצמו ונותן יתרונות ליריביו, כפי שהוזכר קודם, על מנת להאריך ככל האפשר בקרב. הוא גם טועם שפציעות ומוות הם בסך הכל המחיר שאדם נדרש לשלם בתמורה לקרב טוב. למרות שיחידתו היא יחידת הקרב, וגם היחידה צמאת הדם ביותר בגוטי 13, יש להם חוקי אתיקה מוסרית, שאותם הם אינם מפירים גם אם הם עומדים בניגוד לחוקי סול סוסייטי. אחד מן החוקים המוסריים האלה הוא הטענה הנ"ל של זאראקי בדבר המחיר שיש לשלם על קרב טוב.

על אף שזאראקי נראה כמשולל כל אסטרטגיה בקרבותיו, וזלזולו האישי במחשבות ותכנונים בזמן הקרב, הוא אשף בגילוי נקודות הטורפה בטכניקות של יריביו, דבר שאפשר לראות יפה בקרב שלו נגד הבאנקאי של קנמה טוסן. מלבד כישורי החרב שלו, שאין עוררין על העובדה שהם מהמרשימים בסדרה, לא נראה שלזאראקי יש יכולת באיזשהו היבט אחר של יכולות השיניגאמי. אפילו צעדי הבזק, אולי הטכניקה הנפוצה ביותר בקרב השיניגאמי, מעולם לא נראו משומשים על ידיו. אך על אף זאת, המהירות המדהימה והפראיות המדויקת שלו בקרב נראות כממלאות את החסר. על אף שהוא טוען שהוא חסר שפיות או חוש לאנשים, לקנפאצ'י יש עין חדה ותפיסה מהירה, והוא מסוגל לגלות באנשים תכונות שאחרים עלולים שלא להבחין בהן. לדוגמא, הוא מתייג נכונה את קאנאמה טוסן ואיצ'ימרו גין כשני הקפטנים היחידים שמפחדים מהמוות.

אולי כתוצאה משנים של קרבות יום-יומיים, לזאראקי יש מנה עצומה של כוח פיסי, שניתן לראות בבירור לאורך הסדרה, כמו ברגע שבו הוא עצר את חרבו העצומה של איצ'יגו בידיים חשופות והשליך אותה יחד עם בעליה לחלל האוויר. בנוסף לזאת, נראה שהסיבולת שלו עצומה כמו כוחו. הוא נראה מספר פעמים לאורך הסדרה מתעלם מהפציעות הרבות שהוא סבל בקרב, וממשיך להילחם ללא ירידה נראית לעין בכוחו. בתחילת הקרב שלהם, איצ'יגו אפילו לא היה מסוגל לשרוט את קנפאצ'י, על אף שהוא הנחית עליו את להבה העצום של זאנגטסו במלוא עוצמתו. זאראקי אפילו נתן לטוסן לפלח את גופו מצד אל צד רק על מנת לתפוס בחרבו של טוסן ולשבור אותה כדי להפסיק את אפקט הבאנקאי של טוסן.
ואם הסיבולת והכוח הפיסי לא הספיקו, נראה שגם אלי הרייטסו (העוצמה הרוחנית) לא פסחו על קנפצ'י. הרייטסו שלו גדול בערך כמו זה של איצ'יגו, וכאשר הוא משחרר אותו הוא ממש תופס צורה גשמית (חומרית) משל עצמו.

למרות שהוא חי בשביל הקרב, פשוטו כמשמעו, זאראקי מראה רגשות אנושיים רק כלפי שני דברים: הסגנית שלו, יאצ'ירו, שהיא ככל הנראה האדם היחיד שלה הוא דואג ואכפת לו ממנה, ושמו, שאותו הוא נתן לעצמו. לאחר קרבו עם איצ'יגו, ברגע נדיר של צער, קנפאצ'י מדבר על הכאב של להיות חסר שם (מאחר וחי את ילדותו ואת שנות בגרותו הראשונות ללא שם) וחש אשמה כלפי חרבו, על שאינו יודע את שמה.

היסטוריה:
כלוחם חסר שם, קנפאצ'י לחם באין ספור קרבות ושחט אין ספור אויבים, ובהדרגה צבר ניסיון והתחזק. הוא אימץ כשם משפחתו את שמו של המחוז ממנו הגיע, "זאראקי", מחוז מספר 80 – המקום הנורא ביותר בכל סול סוסייטי, בו מתרכזת כל התועבה האנושית, הרוצחים והגנבים.
יום אחד, בעת שנלחם בקבוצת אויבים, קנפאצ'י מצא ילדה קטנה, לבדה. מופתע לראות שאינה מראה פחד לנוכח הדם, קנפאצ'י החליט לאמץ אותה. הוא קרא לה יאצ'ירו, על שמו של האדם היחיד שהעריך
בחייו. באותו יום, הוא אף העניק לעצמו את השם "קנפאצ'י", תואר הניתן ללוחם החזק ביותר בדורו.

בשלב מסוים, בין כל הקרבות, השניים פגשו במאדאראמה איקאקו ואיאסגאווה יומיצ'יקה. איקאקו איתגר את קנפאצ'י, אך נחל תבוסה קשה. זועם על כך שקנפאצ'י מסרב להרוג אותו, קנפאצ'י מעודד אותו לחזור ולהלחם נגדו פעם נוספת, בעתיד. לפני שדרכיהם נפרדות, הוא אומר לו את שמו.
מאוחר יותר, קנפאצ'י פנה אל סיירייטיי, שם איתגר את קפטן היחידה האחת עשרה ולקח את חייו בקרב במכה אחת. לפי המבחן השלישי להכשרת קפטן, קנפאצ'י ממונה על היחידה כמפקדה החדש, לאחר שהקודם נהרג על ידו בקרב. ביום הראשון כקפטן היחידה, קנפאצ'י מגלה כי איקאקו ויומיצ'יקה גם הם הצטרפו ליחידה.

סאגת סול סוסייטי:
בניסיון להציל את רוקיה, פניו של איצ'יגו מועדות אל מקדש החרטה, בו כלואה רוקיה. אולם בדרכם לשם, קנפאצ'י עוצר בעדם, ומתפתח קרב בינו לבין איצ'יגו, במהלכו קנפאצ'י נאלץ להוריד את הרטייה מעינו, שמדכא את הראייטסו שלו, ולחשוף את מלוא כוחו. הקרב מסתיים בתיקו, כאשר השניים מודים בתבוסה.
מאוחר יותר, כשהתאושש, קנפאצ'י משחרר מכלאם את חבריו של איצ'יגו, והקבוצה יוצאת בחיפושים אחריו. הם נתקלים בקומאמורה סאג'ין וטוסן קאנאמה, ובשעה שקנפאצ'י פותח בקרב עם האחרון, האחרים פונים הלאה. במהלך הקרב, על אף שידו של טוסן על העליונה, קנפאצ'י עולה על חולשתו של הבאנקאי של יריבו ומביס אותו. בשלב זה, קומאמורה מתערב בקרב ונלחם נגדו, אולם הקרב לא מגיע להכרעה, מאחר וקומאמורה נוטש את המקום ומצטרף אל יאמאמוטו כשנודע להם על בגידתו של אייזן.

סאגת הבאונטו:
במהלך סאגת הבאונטו, קנפצ'י נלחם נגד מאקי איצ'ינוסה, אך לא הורג אותו. במהלך הקרב, שמתחיל בהופעתו הפתאומית של קנפאצ'י שמציל את חבורתו של איצ'יגו, מתפתח דיאלוג בין השניים.איצ'ינוסה מתחיל בקרב, אך לצערו כל התקפותיו הראשוניות נחסמות על ידי הקפטן רב העוצמה. ולכן, הוא משתמש ביכולתה של הזאנפאקוטו שלו בכדי להעלם ומצליח לחתוך את בגדיו של זאראקי פעמים אחדות. כאשר זאראקי משיב מלחמה, איצ'ינוסה מקיף אותו באור ומשגר עליו מספר רב של חזיזים שחורים אך זאראקי יוצא מההתקפה ללא פגע. בעזרת הסתערות פתאומית איצ'ינוסה מצליח לשסע את כתפו של הקפטן. איצ'ינוסה ממשיך לשאול את זאראקי מדוע הוא נלחם וזאראקי משיב שזה משעשע אותו. כשזאראקי מבחין כי הוא מוקף בידי חלקיקי אור, החלקיקים הללו גודלים ומקיפים אותו באור. האור מתפשט כל כך מהר, כך שיאצ'ירו נאלצה לברוח משם בשביל שלא להיבלע. איצ'ינוסה אומר כי האור ימשיך להתרחב עד אשר זאראקי ימחץ בתוכו, וכעת הוא מאמין שזאראקי סיים את חייו, אם כי יאצ'ירו אינה מסכימה איתו. זאראקי מבין כי אין לו מספיק ראייטסו, ולכן הוא מוריד את הטלאי שמחסה את עינו. הכוח הרב שמשתחרר, מנפץ את האור וזאראקי יוצא לחופשי. איצ'ינוסה מבין מה קרה, אך אז הזאנפאקוטו של זאראקי כבר מול פניו.

זאראקי לועג ליכולת של איצ'ינוסה שאמורה לסלק צללים באמצעות אור, כיוון שהוא מאמין שהיכן שיש אור, יש גם צל קבוע. איצ'ינוסה מתרגז, כיוון שלדעתו לזאראקי אין את הצדק שהיה לקפטן הקודם שלו. אך לזאראקי לא אכפת מזה, והוא מגיב בכך שהוא חותך את חזהו של איצ'ינוסה. בעוד שאיצ'ינוסה כורע ברך מהמתקפה, זאראקי מציין שמטרות הצדק שלו שייכות למישהו אחר, והעובדה שהוא נלחם עכשיו בו במקום לרדוף אחרי איצ'יגו והשאר, רק מראה את כוח הרצון של איצ'ינוסה. כך, הכוח שאיצ'ינוסה השיג במטרה להרוג את אותו, את זאראקי, בא מטינה. מבין שזאראקי צודק בדבריו, הוא טוען את כל כוחו, בעודו מבקש מקאריה את סליחתו. השניים מסתערים אחד אל עבר השני בעוצמה אדירה, אך זאראקי חזק יותר והוא שובר את הזאנפאקוטו של איצ'ינוסה. בעודו נופל ארצה, איצ'ינוסה קורא לקפטן הקודם שלו. עם תום הקרב, זאראקי ויאצ'ירו חוזרים אל סיירייטיי.

סאגת האראנקאר:
במהלך הקרב של איצ'יגו בהולו הפנימי שלו, קנפאצ'י הופיע כתצוגה גשמית של אינסטינקט הקרב של איצ'יגו, והסביר לו ששניהם מסוג האנשים שנועדו לחיות בשביל הקרבות. מאוחר יותר בסדרה, קנפאצ'י מגיע לעולם האמיתי בחברתו של קוצ'יקי ביאקויה, על מנת ללוות את קבוצתו של קפטן היטסוגאיה בחזרה לסול סוסייטי, בכוח אם ידרשו לכך.

סאגת הואקו מונדו:
בעת הקרב של נ'ויטרה ואיצ'יגו, נ'ויטרה מחליט להתחלף עם הפראקסיאון שלו, טסלה. טסלה משחרר את הזאנפאקוטו שלו ומתעלל באיצ'יגו, כשלפתע זאראקי מופיע משום מקום ומגן על איצ'יגו ממתקפה נוספת של טסלה. לאחר מכן, טסלה נחתך למוות על ידיו. זאראקי ונ'ויטרה פותחים בקרב. בתחילה, ידו של קאנפאצ'י הייתה על העליונה, כך שנ'ויטרה נאלץ לשחרר את הזאנפאקוטו שלו, סאנטאטרסה. אז, נ'ויטרה הצליח לחתוך את קאנפאצ'י כמה וכמה פעמים. אמנם חתכים עמוקים בגופו זה לא מה שיהרוג את קאנפאצ'י, והוא חותך את ידיו של האספאדה, אך זה מצמיח אותם בחזרה. לבסוף, קאנפאצ'י מגיע למסקנה שכרגע הוא לא יצליח להביס אותו, ולכן מחליט להשתמש בקנדו – אומנויות החרב – אותה יאמאמוטו הכריח אותו ללמוד עם הצטרפותו לגוטיי 13.

סאגת העיירה קאראקורה המדומה:
קנפאצ'י מופיע יחד עם ביאקויה בזמן שאיציג'ו נלחם ביאמי. קנפאצ'י ממהר לתקוף את יאמי ופוגע בו נמרצות עד לשלב שיאמי נופל על הקרקע. הוא מבקש מביאקויה לחסל את יאמי. בזמן שהשניים מתווכחים מי יהיה זה שיתן את המכה האחרונה יאמי קם מן האדמה כועס במיוחד ואומר להם לא לזלזל בו. קנפאצ'י אומר לביאקויה שיחסל את יאמי ולאחר שיאמי תוקף את ביאקויה "תחרות" מתחילה בינו לבין ביאקויה. לאחר שהקפטנים מפילים את יאמי שוב הוא קם עצבני מתמיד והשחרור שלו משנה צורה. יאמי אומר שהם זלזלו בו ושהוא הולך לחסל אותם הפעם.

סאגת מפתח המלך:
לאחר תבוסתו של אייזן, זאראקי וביאקויה חזרו מהואקו מונדו והשאירו את יאמי מובס על האדמה. בקרב נגד יאמי, זאראקי שיחרר את הרטייה שלו ונראה שהוא נפצע קשה מאוד.

כוחות:
כתוצאה מאין ספור קרבות בחייו, קאנפאצ'י פיתח לעצמו כוח פיזי בלתי נתפס. מספרים, כי הוא אף בן אל מוות – לא משנה כמה יחתכו את גופו, הוא ישאר עומד, וימשיך להלחם ללא שמץ של פחד. עד לנקודה מסוימת, איצ'יגו אף לא הצליח לחתוך את גופו, ונפצע בעצמו.
למרות היותו שיניגאמי, קאנפאצ'י לא עבר הכשרה באקדמיה לשיניגאמי בסיירייטי, ולכן אין לו כל נסיון בשונפו, קידו למיניהם, או שחרור זאנפאקוטו; הוא נלחם עם חרב שחוקה בלבד, חרב שהשתתפה במאות קרבות עד עתה. בעת הקרב, קאנפאצ'י אוחז בחרבו ביד אחת, מה שנותן יתרון על יריביו, כיוון שההנפות שלו חלשות יותר ולא ממוקדות. לכן, כשהצטרף לראשונה לשלוש עשרה יחידות ההגנה בתור הקפטן החדש של יחידה אחת עשרה, יאמאמוטו אילץ אותו להתאמן בקנדו – אומנויות החרב, במטרה לשפר את מיקוד ההנפות שלו ולחזק אותן. למרות זאת, חלף זמן רב מאז שהשתמש בסגנון לחימה זה, מאחר וזה פשוט לא הסגנון שלו. קאנפאצ'י רגיל להלחם בפראות, ולהניף את חרבו לכל עבר, לחתוך כל דבר העומד בדרכו. כך הוא נלחם שנים רבות, וכך הוא גם ימשיך להלחם.
לאחר שפלש אל הואקו מונדו ופתח בקרב ענקים עם האספאדה החמישי, קאנפאצ'י גבר על יריבו ללא מאמץ רב, לפחות עד שנ'ויטרה שחרר את הזאנפאקוטו שלו, סאנטאטרסה, וחתך את קאנפאצ'י מספר פעמים, מותיר על גופו חתכים עמוקים. קאנפאצ'י אף הצליח לחסום את הסרו שירה נ'ויטרה, בידיים חשופות בלבד.

זאנפקוטו:
שמה של הזאנפקטו של קנפאצ'י אינו ידוע, אפילו לא לקנפצ'י עצמו. קנפאצ'י הוא הקפטן היחיד בגוטיי 13 שלא יודע את שמה של חרבו, וכתוצאה מכן לא יכול להשתמש בבאנקאי. אך על אף שקנפאצ'י אינו יודע את שמה, היא משוחררת כמעט לכל אורך הסדרה. הופעתה החיצונית של החרב היא השתקפות של האימון שקנפאצ'י עצמו עשה במטרה לעורר את עצמו להלחם ולהשתפר: זהו להב שחוק וכהה בעל ניצב שמפשט כלפי פנים מהמרכז. הלהב ארוך בהרבה מזה של זאנפקוטו רגילה, ועל אף זאת קנפאצ'י נראה מאז ומעולם כשהוא מחזיק את החרב ביד אחת בלבד. למרות מראהו המשופשף, הלהב מסוגל לחתוך דרך כמעט כל עצם, תודות לכמות הלא שפויה של כוח נפשי שקנפאצ'י מחזיק באמתחתו. עוצמה זאת נראית כאשר קנפאצ'י מפלח את חרבו של איצ'יגו במטרה לדקור אותו, וחותך בניין שלם לחצי בתנועת חרב לא זהירה, לאחר ששחרר את כוחו המלא.
נראה שלאחר הקרב עם איצ'יגו, קנפאצ'י רוצה ללמוד עוד על חרבו על מנת להפוך לחזק יותר, וגם בגלל שהוא מזדהה עם הכאב של להיות חסר שם. על אף זאת, נראה שהוא עדיין לא מסוגל לתקשר עם חרבו, אבל זה מוצהר שהוא ממשיך לנסות וללמוד מחרבו, על מנת להגיע לדרגה אפילו יותר גבוהה של כוח. זאנגטסו (הזאנפקוטו של איצ'יגו) מצביע על כך שחוסר ההרמוניה בין קנפאצ'י לחרבו פוגע בכוחם של שניהם.

לא ניתן להגיב.