מאדאראמה איקאקו


Madarame Ikkaku – מאדאראמה איקאקו

דרגה: שיניגאמי, ה-3 בכוחו היחידה ה-11 של סול סוסייטי
תאריך לידה: ה-9 בנובמבר
גובה: 182 ס"מ
משקל: 76 ק"ג

סאיו: נובויוקי האיאמה (Nobuyuki Hiyama)

תאור הדמות

דבר ראשון ומעל לכול, מאדאראמה הוא קירח, עובדה שגורמת לאחרים לעשות ממנו צחוק לעיתים קרובות. בגלל הערות הרבות שהוא מקבל על קירחותו, מאדאראמה נהיה מאוד מרוכז בה וקופץ להגנתה בכל פעם שמישהו לועג לה. יש לו גם כתמים אדומים קטנים קרוב לעיניו, שככל הנראה נצבעו על ידיו כדי לשוות לו מראה מאיים.

על אף שהוא מדורג רשמית כשלישי בחוזקו ביחידה ה-11, הוצהר בסדרה שהוא בעצם בדרגת סגן, אם מתייחסים לדבריו של איאסאגאווה יומיצ'יקה שאומר בסדרה שמאדאראמה הוא האיש ה-2 בחוזקו ביחידה ה-11. לא ברור אם הוא מתכוון בהצהרתו שמאדאראמה הוא הזכר החזק ביותר ביחידה ה-11 (אחרי קנפצ'י), או שהוא באמת ה-2 בחוזקו מכלל השיניגאמים ביחידה ה-11 ועוקף גם את יאצ'ירו. נחשף לאחרונה שמאדאראמה בעצם כבר הגיע לשלב האחרון בזאנפקטו שלו (באנקאי) והוא כבר בעמדה המאפשרת לו להפוך להיות קפטן. הוא משתדל להסתיר עובדה זו מכולם בכלל ומיומיצ'יקה ומאבארי רנג'י בפרט, כי הוא חושש שאם יגלה להם זאת הם ילחצו עליו להפוך להיות קפטן בזמן שהוא מעוניין להישאר תחת פיקודו של זאראקי קנפצ'י.

בפרמטרים של אישיות וגישה, איקאקו הוא בדיוק חבר טיפוסי של היחידה ה-11, מצודד באלימות, אוהב קרבות וגס. למרות זאת יש לו חוש של נאמנות ואחריות, בשונה מחברים אחרים של היחידה ה-11. איקאקו נאמן באופן מוחלט ופראי לקנפצ'י, שתחת שירותו הוא רוצה לשרת, להילחם וגם למות.

לאיקאקו יש מאפייני אישיות רבים משותפים עם הקפטן שלו, עובדה שיכולה להסביר מדוע הם חשים כבוד גדול אחד לשני. איקאקו מחשיב קרבות כ"כיף" ומנסה תמיד להשיג כמה שיותר "כיף" מן היריב שלו לפני שהוא מחסל אותו, ובדרך כלל לוקח סיכונים מיותרים בכדי להאריך את משך הקרב. כאשר הוא נלחם ביריב קשה ומאתגר מרוח על פניו חיוך רחב כמעט כמו זה שפקד את פניו של זאראקי כאשר הוא נלחם באיצ'יגו. הוא מסרב לקבל עזרה בקרב אפילו שהדבר אומר סיכון חמור לחייו, והוא תמיד פועל לפי אמונתו שהמנצח בקרב ניצח באמת רק כאשר היריב מת. למרות זאת, אם הוא בכל זאת יוצא מנוצח מקרב וזוכה להישאר בחיים, הוא מחשיב זאת כמזל טוב.

במהלך הסדרה, איקאקו כמעט ואינו מוזכר תחת שם משפחתו (מאדאראמה) והיחידים שקראו לו עד עכשיו בשם זה הם טושירו היטסוגאיה ומאקיזו אראמאקי. עוד הערת צד מעניינת היא שאיקאקו הוא אחד משתי הדמויות היחידות בבליץ' (או לפחות כך זה נראה) שהם שמאליים (האחר הוא אורייו אישידה). למרות זאת, הוא הראה שימוש מצוין בשתי הידיים בקרב שלו נגד איצ'יגו, שם הוא השתמש ביד אחת בשביל לתקוף עם החרב ובשנייה עם הנדן. גם בקרב נגד אראנקאר מספר 16, אדוארדו לואנז, הוא נקט באותה טכניקה, ושם הוא אף החליף בין הידיים תוך כדי הקרב בשביל לבלבל את יריבו.


היסטוריה
לא הרבה ידוע על ההיסטוריה של איקאקו (כמו כמעט כולם, אם תשימו לב) אבל ידוע עליו שהוא היה ביחידה ה-11 של סול סוסייטי מאז שהוא הפך לשיניגאמי.

כמו קוצ'יקי רוקיה ואבארי רנג'י, גם איקאקו הגיעה מרוקונגאי (האזור ה-79 של סול סוסייטי). בנקודה מסוימת הוא פגש את איאסאגאווה יומיצ'יקה והשניים נהיו חברים. מאוחר יותר הם נתקלו בזאראקי קנפצ'י ויאצ'ירו בתקופה שבה קנפצ'י עדיין לא נכנס לסאיראיטאי (מעוז השיניגאמים). איקאקו וקנפצ'י נלחמו ואיקאקו הובס והגיע למצב של גסיסה מתקדמת. הוא שאל את זאראקי מדוע הוא לא הרג אותו וזאראקי ענה שאם הוא יהרוג אותו עכשיו לא תהיה לו הזדמנות להלחם בו שוב בעתיד. הוא גם אמר לו באותה הזדמנות לא לחפש אחר המוות אלא להחשיב את עצמו לבר מזל אם זכה להישאר בחיים.

אותה היתקלות רווית גורל נשארה טרייה בזיכרונו של איקאקו והוא החשיב עוד הזדמנות לקרב עם קנפצ'י ככבוד הגדול ביותר שניתן יהיה להעניק לו. למרות זאת, הוא נהפך כה נאמן לזאראקי מאז ההיתקלות שהוא סירב להיות קפטן והעדיף להמשיך לשרת תחת זאראקי עד שתצוץ הזדמנות להילחם בו.

איקאקו היה התלמיד החונך של אבארי רנג'י בתקופת לימודיו באקדמיה לשיניגאמים.

סול סוסייטי
במהלך המאורעות בסאגת סול סוסייטי מתנהג איקאקו כאויב אבל בסופו של דבר עובר לצידו של איצ'יגו. בסוף הסאגה כבר ברור לכולם שאיצ'יגו ואיקאקו הם חברים טובים, על אף שהם מקיימים מערכת יחסים של הקנטות ומריבות, בדומה לאחת ששוררת בין איצ'יגו לבין אבארי רנג'י, שהוא בעצמו חבר קרוב של איקאקו.

כאשר איצ'יגו וגנג'ו שיבה נכנסו בראשונה לסאיראיטאי הם נתקלו באיקאקו ויומיצ'יקה. גנג'ו ברח משם ומיד יצא יומיצ'יקה במרדף אחריו, משאיר מאחוריו את איקאקו ואיצ'יגו להילחם. הם נלחמו ביניהם ואיצ'יגו ניצח בקושי רב, ובסופו של דבר שניהם יצאו מהקרב פצועים כהוגן.אין ספק שאיקאקו החשיב את היום ההוא ליום רווי מזל, בתחילה בגלל ההיתקלות המפ
תיעה ביריב ראוי, ולאחר מכן גם בגלל העובדה שנשאר בחיים על אף שהובס.

מאוחר יותר בסדרה הוא מתלווה אל הקפטן שלו בדרכו לקחת את חבורתו הכלואה של איצ'יגו ולהביאם אליו, כדי שזאראקי יוכל להילחם שוב באיצ'יגו. בסופו של דבר הוא נקלע לקרב עם טאטסוזימון איבה, אבל הקרב מתגלגל אל ויכוח בשאלה מי מהם יביא את הסאקה (משקה אלכוהולי יפני) כדי ששניהם יוכלו להרגע בנחת.

סאגת הבאונטו
איקאקו לא נראה או הוזכר הרבה במהלך הסאגה הזאת, אולם ידוע כי הוא ויומיצ'קה נשארו לפקד ולדאוג לעסקם של היחידה שלהם בזמן שזאראקי נקרא להדוף את הבאונטואים שהצליחו להסתנן לסול סוסאיטי. איקאקו גם כן נוכח בקרב מול איצ'ינוסה מאקי, אך קרב זה לא המשיך זמן רב.

סאגת הארנקרים
בסאגה הזו, איקאקו נבחר להיות חלק מקבוצת הגיבוי שהגיעה מהסול סוסאיטי לעולם החיים במטרה להדוף פלישות מוקדמות של הארנקרים, אליו הצטרפו יומיצ'קה, רנג'י, רוקיה, מאטסומוטו וכולם היו תחת פיקוחו של קפטן היחידה העשירית, היטסוגאיה טושירו. הקבוצה נאלצה ללכת לבית ספר ותמיד הייתה קרובה אל איצ'יגו, איקאקו לא יכל לקחת את חרבו האמיתית למקומות כאלה, במיוחד לא כאשר הוא בתוך הגיגאי שלו, לכן הוא סחב איתו חרב מעץ לכל מקום. בצאת היום הראשון מהגעתם לעולם החיים הבינו איקאקו ויומיצ'קה שאין להם מקום ללון אבל עובדה זו לא הטרידה אותם, אולם באותו לילה הגיע גרימג'ו, מלווה בכמה ארנקרים אחרים, לעולם החיים במטרה להרוג את כל מי שיש לו כוח אנרגטי.

איקאקו ויומיצ'קה פגשו בארנקר מספר 16, אדוארדו לאונז, שהיה די בטוח בעצמו והמעיט בערכו של איקאקו. איקאקו ויומיצ'קה נאלצו להתפצל ואדוארדו רדף אחרי איקאקו, גם אם יומיצ'קה היה לידו איקאקו מעדיף להילחם לבדו. באמצע ההתקוטטות של הארנקר ואיקאקו פגש איקאקו באסאנו קייגו אשר עבר באזור ובלי כוונה נכנס לשטח אש, ברגע זה הבין איקאקו שקייגו מסוגל לראותו. איקאקו עשה עסקה עם קייגו שאומרת שקייגו יתן לו וליומיצ'קה מקום ללון בתמורה לכך שאיקאקו יציל אותו מהארנקר. לאחר הפעלת לחץ רב ופרצוף מפחיד מטעם איקאקו, הסכים קייגו ואיקאקו התפנה "לטפל" באדוארדו. איקאקו הציג את עצמו בצורה רשמית לפני אדוארדו והשניים החלו בקרב קשה ומתיש, רק לאחר שאיקאקו שיחרר את הבאנקאי שלו ידו הייתה על העליונה, הארנקר גם כן שיחרר את כל כוחו אך איקאקו היה חזק מדי בשבילו ואיקאקו הרג את הארנקר אך ספג נזק רב בזמן הקרב.

במשך שאר הימים איקאקו היה חייב לסבול את היחש של אחותו של קייגו שאהבה אותו בזכות הקרחת שלו, בנוסף לכך היא הלבישה אותו בבגדים מגוחכים אולם איקאקו סבל את כל זה מתוך נימוסים כי אחרי הכל משפחת אסאנו דאגה לו וליומיצ'קה לאכול ומקום ללון. במשך שהייתם בביתו של קייגו, הגיעה מאטסומוטו לביקור וסיפרה לו על ההתפתחויות האחרונות בנוגע למטרתו של אייזן. לאחר כשבוע של לחימה בהולואים, אימונים או התעצלות נגרר איקאקו לקרב נוסף נגד לופי אך לא היה לו זמן להילחם או אפילו זמן לשחרר את הבאנקאי וכבר נלכד ע"י זרועותיו של לופי. איקאקו ניצל ע"י היטסוגאיה אשר הביס את לופי, אולם לקפטן הצעיר לא היה מספיק זמן כדי לסיים את המלאכה ולופי ושאר הארנקרים שהגיעו איתו חזרו להאקו מונדו בבטחה. לאחר התקרית הזאת וחטיפתה של אינואה אוריהימה, פקד גנרל הגוטי 13, שיגאקוני יאמאמוטו, על כל קבוצת התגבורת לחזור לסול סוסאיטי. איקאקו חזר באי רצון אך בשקט.

סאגת הואקו מונדו:
איקאקו, לצד יומיצ'יקה, היסאגי וקירה, מופיע ומחסל את ההולואים שנשלחו על ידי באראגאן להשמיד את המגדלים ששומרים על קאראקורה המזויפת.
כאשר באראגאן שולח את ה'דרקונים' שלו, יריבו של איקאקו הוא פו, אראנקאר גדול מימדים.
נראה כי איקאקו שולט בקרב עד עתה, מאחר והוא העיר לפו על כך שלא יוכל לנצח בקרב עם מהירות נמוכה שכזו.

זאנפאקטו
הוזוקימארו (מנורת שדים) היא הזאנפקטו של איקאקו. במצבו החתום הוא חרב רגילה, אם כי הניצב שלה חלול ומכיל משחה שעוצרת את הדימום בפצעים עמוקים.

השחרור הראשוני שלו (שיקאי) נראה כמו "נאגינאתא" (נשק יפני מסורתי הנראה כמו מקל ארוך שבקצהו להב קצר דמוי פגיון), מה שגורם לאויבים רבים לחשוב שזה מה שהוא באמת, למרות שהוא בעצם כידון שעשוי משלושה חלקים המחוברים אחד לשני בשרשרת ויכולים להתחבר ולהתפרק כאוות נפשם. בכדי לשחרר את הוזוקימארו לשחרורו הראשוני מחליק איקאקו את נדן החרב אל תוך הניצב ואומר "נהם", ובתגובה הופכת החרב ל"נאגינאתא". בכדי להפוך את הנגינאתא לכידון בעל שלושה חלקים איקאקו אומר "התפצל".

איקאקו גם הגיעה לשלב האחרון של הזאנפקטו שלו (באנקאי), אשר נקרא "ריומון הוזוקימארו Ryūmon Hōzukimaru" ( ציצית הדרקון ומנורת השד), אולם הוא מסתיר עובדה זו כדי שיוכל להמשיך לשרת תחת הקפטן האהוב שלו, זאראקי קנפצ'י. הבאנקאי שלו משמר את הרעיון המרכזי של התפצלות לשלושה חלקים- הראשון הוא מעין מטוטלת קרב גדולת מידות והשני הוא מעיין זוג חרבות רחבות להב גדולות במידה שווה למטוטלת. לשתי החרבות יש שיער סוס מסורתי על ניצה הלהב שלהן ומשקולות גליליות ארוכות בקצה הניצב. שתי החרבות מחוברות בשרשראות כבדות אל החלק המרכזי של הבא
נקאי, שמזכיר בצורתו מעין מטוטלת קרב ענקית עם מאחז יד בצד הכהה של הלהב. הקלות שבה מצליח איקאקו להשתולל עם כלי הנשק המפלצתיים האלה מוכיחה את כוחו העל-אנושי. איקאקו בדרך כלל מחזיק כל אחת מהחרבות באחת מידיו ונותן למטוטלת "לצוף" מאחרויו, למרות שלפעמים הוא יסובב את כל התצוגה המרשימה של כליו בבת אחת, תוך שימוש בידית המרכזית כבציר.

הבאנקאי של איקאקו הוא מיוחד בכך שהוא אינו משתמש ביכולות קידו או מגביר את ההגנה והמהירות של איקאקו. הוא רק מוסיף לכוחו של איקאקו. ברגע שהוא מבצע את המעבר לשחרור הסופי, הדיו בתחריט הדרקון שנמצא על מטוטלת הקרב יתחיל להצבע בארגמן ככל שהאנרגיה של איקאקו תעלה. ברגע שכל התחריט יהיה מכוסה בארגמן זה אומר שריומון הוזוקימארו הגיעה לכוחה המקסימלי.

איקאקו, רנג'י ואיצ'יגו הם היחידים הידועים עד כה שהגיעו לשלב הבאנקאי של הזאנפקטו שלהם מבלי להגיע לדרגת הקפטן.

לא ניתן להגיב.