פורומים של בליץ'

הודעות אחרונות מהפורומים...

פרק 1 – היום בו הפכתי לשיניגאמי

הפרק הראשון נפתח עם בחורה צעירה, שחורת שיער, הלבושה בהאקאמה שחורה. היא עומדת על עמוד גבוה, מביטה אל רחובות העיירה שתחתיה. לאחר שהיא חשה בנוכחות רוחנית גבוהה הנמצאת בסביבתה, היא מזנקת ונעלמת מזווית הראייה.

הסצנה מתחלפת ואנו רואים מתבגר ג'ינג'י, הנמצא בעת קטטה עם שלושה בחורים בני גילו. כועס על כך שהם שברו כד שהציבו לכבודה של ילדה שנפטרה במקום לפני זמן מה, הוא מבריח אותם. הוא פונה ומסתובב לאחור, כשמסתבר שהוא מסוגל לראות את רוחה של הילדה המתה. הילדה מודה לו, הוא אומר שהוא יביא עבורה מחר פרחים חדשים והולך מהמקום, בעוד שהילדה כעת יכולה לנוח בשלווה.
הנער מציג את עצמו כקורוסאקי איצ'יגו, בן חמש עשרה שנים, תלמיד תיכון. משפחתו, אביו ליתר דיוק, מנהל את המרפאה השכונתית. בעודו פותח את דלת ביתו ונכנס פנימה, הוא מספר כי מאז שהוא זוכר את עצמו, היה ביכולתו לראות את רוחות המתים. לפתע, אביו מופיע משום מקום ובועט בפרצופו. אביו, קורוסאקי אישין, כועס עליו כיוון שהוא איחר לארוחת הערב המשפחתית שלהם. בעודם ממשיכים להתקוטט, אחותו הקטנה של איצ'יגו, יוזו, מבקשת מהם שיפסיקו ויתחילו לאכול מאחר והאוכל מתקרר. לפתע, מאחורי איצ'יגו מופיעה רוח של גבר ממושקף ואיצ'יגו מתלונן על כך שהוא ממשיך וממשיך לגרש אותם, אך הם כל הזמן ממשיכים לבוא. אישין מתנפל על איצ'יגו, ושניהם נותנים אחד לשני אגרוף. לאחר שאישין צונח מטה, איצ'יגו מוותר על הארוחה ועולה לחדרו.

הסצנה עוברת אל הרחוב, ביום אחר. את המקום סובבים עשרות אנשים ואנשי חדשות. הקריין מסביר שבשעה שבע, עם רעידת אדמה מרעישה, מספר בניינים התפוצצו. יוזו וקארין צופות במתרחש באמצעות הטלוויזיה, כשאיצ'יגו נכנס אל החדר.

איצ'יגו צועד ברחוב, חולף על פני מקום ההתרחשות יוצאת הדופן, פרחים בתיקו. הוא נעצר ברחוב עם הילדה המתה ערב קודם לכן, כשהוא שומע בקול משונה. ברחוב מלא אנשים, אותו קול נשמע שוב. שריטות עמוקות מופיעות על פניו של אחד הבניינים, ואיצ'יגו רץ לכיוון ההתחרשות. עשן. לאחר שזה מתפוגג במקצת, לפניו של איצ'יגו ניצבת מפלצת דמויית חרק העוטה על פרצופה מסכה צחורה ומאיימת. אותה רוח של הילדה שאיצ'יגו הציל, רצה לכיוונו ושניהם נמלטים מהמקום בעוד שהמפלצת רודפת אחר עקבותיהם. הילדה נופלת, ואיצ'יגו בא לעזרתה, אך המפלצת עומדת להתקיפו. לפתע, פרפר שחור חולף על פניהם בתעופה, ודמותה של בחורה צעירה הלבושה בהאקאמה שחורה מופיעה בפתאומיות ומשסעת את פני מפלצת בעזרת חרבה. הבחורה מתקיפה שוב וכעת חוצה לשניים את גופה את המפלצת. המפלצת מתפוגגת והבחורה משיבה את החרב שלה אל הנדן. איצ'יגו מביט בה והיא מביטה בו, אך לא אומרת דבר ופונה ללכת מהמקום. הכל שב לקדמותו, ומספר תושבים מתאספים סביב ותוהים מה קורה.

בחזרה בביתו של איצ'יגו, איצ'יגו שוכב על מיטתו ותוהה לגבי אותה בחורה ממקודם כאשר הוא מבחין מחוץ לחלון חדרו באותו פרפר שעף רגעים ספורים לפני הופעתה של הבחורה. וכעת, כמו בפעם הקודמת, הבחורה הופיעה שוב. היא נחתה בדממה על שולחנו של איצ'יגו, מתעלמת ממנו. היא אומרת שמשהו קרוב, ואיצ'יגו מתעצבן, בועט בה ושואל אותה למה היא מתעלמת ממנו. מתברר, שהיא בכלל לא ידעה שהוא מסוגל לראותה. היא אומרת שבני אדם רגילים לא אמורים לראות אותה. היא מציגה את עצמה בפניו כשיניגאמי.

ברחוב השקט והנטוש, הילדה המתה בורחת מדבר מה בלתי נראה, יצור כלשהו המותיר בעקבותיו עקבות עמוקים בקרקע. איצ'יגו מתחיל לקלוט את העניין ושואל אותה אם היא אכן אל מוות ושהיא באה ממקום שנקרא קהילת הנשמות במטרה להשמיד רוחות רעות. היא מהנהנת, ואיצ'יגו ממשיך בדבריו. הוא שואל אותה אם המפלצת שהופיעה קודם לכן וגרמה להרס, היא אחת מאותן רוחות רעות. היא עונה לו שכן, אך הוא מסרב להאמין לה, מאחר והוא מעולם לא ראה קודם לכן שיניגאמי. היא מתרגזת מעט, ומבצעת קסם כלשהו, הגורם לאיצ'יגו לשים את שתי ידיו מאחורי גבו וליפול ארצה. היא מסבירה לו שזה היה קידו, קסם שרק שיניגאמי מסוגלים לבצע. היא אומרת לו שעל אף המראה שלה, היא מבוגרת ממנו פי עשרה ממה שהוא חי. לפתע היא שולפת את חרבה לכיוונו של איצ'יגו, שעוצם את עיניו, אך היא מניחה את החלק התחתון של ידית החרב על ראשה של רוח הגבר שהופיע אתמול בביתו של איצ'יגו. הוא מבקש ממנה שלא תעשה זאת כיוון שהוא לא רוצה ללכת לגיהנום, אך היא אומרת לו שאין לו צורך לדאוג מאחר והיעד שלו איננו הגיהנום אלא קהילת הנשמות. על המצח של הרוח מופיע קאנג'י המסמל "חיים ומוות", ואור בוהק מופיע תחתיה, כשהרוח מתחילה לרדת מטה ולבסוף נעלמת. היא אומרת לאיצ'יגו שהוא נשלח אל קהילת הנשמות, או בשפה שלו "אל גן העדן", ומראה לו ציורים גרועים – האחד, ארנב חמוד עם לבבות, המסמל את נשמות הפלוס שהן הנשמות הרגילות של המתים. והשני, ארנב מרושע למראה ברקע שחור עם ברקים, המסמל את הסוג השני של הנשמות – ההולואים, שמתקיפים בני אדם ואוכלים נשמות פלוס. היא ממשיכה בהסבר שלה, לאחר שאיצ'יגו מעליב את הציור הגרוע שלה. לשיניגאמי בעולם הזה יש שתי עבודות – האחת היא להעביר את נשמות הפלוס אל קהילת הנשמות, והשנייה היא לחסל ולטהר הולואים. איצ'יגו שואל את השיניגאמית מדוע הולו רדף אחרי הילדה, בזמן שבמקום אחר אותו הולו רודף אחרי אותה ילדה מאז. השיניגאמי עונה לו שאפילו הם, השיניגאמים, אינם מבינים את ההולואים במלואם.

ההולו מ
ושיט את ידו לתפוס את הילדה, אך למזלו הוא מריח את ריחה של נשמה בעלת כוח רוחני רב, ביחד עם ריחו של אל מוות, ועוזב את הילדה לנפשה. חלונות נשברים, ואיצ'יגו שומע רעש. השיניגאמית אומרת לו שנראה כי ההולו השני עושה את דרכו לכיוון הבית. הוא אומר לה שתמהר ותהרוג אותו והיא משיבה לו שהיא אינה יודעת למה, אך מסיבה כלשהי היא לא מסוגלת לחוש בנוכחותם לאחרונה, מאחר ונראה שאיזה כוח רוחני רב חוסם את החושים שלה. צרחה נשמעת מלמטה ואיצ'יגו מזהה את הקול כקולה של אחותו הקטנה, יוזו. השיניגאמי ממהרת לצאת מהחדר וללכת בעקבות ההולו, כשביציאה אל המיסדרון היא חשה בכוח רוחני רב ותוהה איך לא הצליחה להרגיש בכוח שכזה קודם לכן. לפתע יוזו מתקרבת אל הכניסה לחדרו של איצ'יגו, פצועה וחבולה. היא מבקשת ממנו שיציל את קארין והשיניגאמית יוצאת בריצה החוצה, כשמבחינה בהולו גדול המימדים אוחז ומוחץ את קארין בזרועותיו. שולפת את חרבה ומתכוונת להסתער לכיוון ההולו, השיניגאמית מופתעת לגלות כי איצ'יגו, שירד זה עתה מהקומה השנייה, מסוגל לנוע אפילו תחת ההשפעה של הקידו שהטילה עליו. למרבה תדהמתה, איצ'יגו מצליח לשבור את הכישוף לאחר מאמץ רב. תופס בכיסא ורץ בנסיון להציל את אחותו, ההולו חובט בו ומעיף אותו הצידה. ההולו אומר שמצא אותו מנסה לתפוס אותו, אך השיניגאמית מתקיפה אותו ופוצעת את זרועו. הוא משחרר את אחיזתו בקארין, שנופלת, אך ניצלת על ידי איצ'יגו. למזלם, ההולו נעלם בהילה אפלה כלשהי. היא אומרת לאיצ'יגו שאין לו מה לדאוג, ההולו לא אכל את נשמותיהן של אחותיו הקטנות, כיוון שההולו חיפש נשמות בעלות כוח רוחני גבוה.

לפתע, היא מתחילה להבין. ההולו שהתקיף בצהריים, לא היה אחרי רוחה של הילדה, אלא בעצם הוא כל הזמן רדף בעקבותיו של איצ'יגו. ההולו מופיע בשנית, והיא אומרת לאיצ'יגו שיברח מהמקום, אך הוא אומר לה שהילדה הותקפה רק בגללו, ושרק בגללו קארין ויוזו על סף מוות. הוא מתרגז ונעמד לפני ההולו. הוא אומר לו שאם הוא כל כך רוצה את הנשמה שלו, שיבוא וילחם עבורה. ההולו מתקיף אותו, אך השיניגאמית חוסמת את ההתקפה ונפצעת קשה. היא מתאוששת במקצת ומתיישבת על הרצפה בעודה שואלת את איצ'יגו אם ברצונו להציל את משפחתו. היא אומרת לו שאם הוא אכן מעוניין בכך, ישנה דרך אחת בלבד – להפוך לשיניגאמי. עליו להחדיר את החרב, הזאנפאקוטו, דרך ליבו. איצ'יגו מסכים להצעתה של השיניגאמית, אך זו אומרת לו ששמה הוא קוצ'יקי רוקיה. ההולו מסתער לכיוון שניהם, בזמן שאיצ'יגו מחדיר את הזאנפאקוטו אל תוך ליבו. אור בוהק שוטף את המקום, כשלפתע אחת מזרועותיו של ההולו נחתכת בפתאומיות ואיצ'יגו מופיע, לבוש בהאקאמה שחורה ואוחז בחרב גדולה. רוקיה לא מאמינה למה שקורה, כיוון שהתכוונה להעביר רק מחצית מכוחותיה לאיצ'יגו, אך בטעות העבירה לו את כולם. איצ'יגו מסתער בשנית וחותך את רגלו של ההולו. איצ'יגו אומר שכעת הוא יחוש את זעמו על כך שהעז להניח את ידיו על משפחתו וחותך את ההולו לשניים. ובכך, הפרק נגמר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>