פרק 9 – אויב בלתי מובס

הפרק מתחיל בהולו גדול ושעיר אשר מנסה לאכול את קארין ויוזו, אולם איצ'יגו מגיח במהרה ומשחרר את יוזו מסכנה מיידית ע"י חתיכת היד של ההולו. בזמן שאיצ'יגו הניח את יוזו המחוסרת הכרה בצד, אחז ההולו בקארין ואמר לאיצ'יגו שהוא חיכה לו שיגיע. בינתיים, מגיעים לאזור רוקיה והשיניגאמי אשר הגיע לעולם החיים כדי להזהיר את רוקיה מפני הסיבוכים שהיא נכנסת אליהם כעת. איצ'יגו מזהה את המפלצת הזאת כדבר שהרג את אמו ובנוסף לכך רוקיה מזהה אותו כ"גראנד פישר", הולו אשר הצליח להתחמק מידי השיניגאמים כבר 50 שנה ושהמאכל האהוב עליו הוא – נשים. ההולו מתעתע קצת במוחו של איצ'יגו וגורם לו לתקוף ברשלנות, מה שמביא לתפיסתו של איצ'יגו ע"י שערו של ההולו. איצ'יגו אינו יכול לזוז ובעקבות זאת, מנסה רוקיה לרסן את הולו ע"י שימוש בבאקודו (קסם קשירה), אך ההולו החזק מעיף אותה אחורה בעזרת שערו העבה. ההולו פותח את פיו ומתכוון לעבר איצ'יגו במטרה לאכול אותו כאשר השיניגאמי שעמד בצד זינק לעבר ההולו וחתך את ידו המחזיקה בקארין. ההולו תופס בפיו את השיניגאמי ומשליך אותו הצידה, איצ'יגו מנצל את הרגע הזה כדי להשתחרר מאחיזתו של ההולו, אך זה חשב במהירות ושלח את שערו החד והעבה לכיוונה של קארין. הבזק של דם בישר על כך שהשערות של ההולו מצאו גוף, אך זהו היה גופו של השיניגאמי אשר עמד בדרך והציל את קארין. איצ'יגו ממהר לחתוך את השיער בזמן שהשיניגאמי נפל לרצפה, ישן. באותו רגע הגיע קון בגופו של איצ'יגו לאזור, ועל פי פקודתה של רוקיה, תפס את הבנות המחוסרות הכרה וברח למבטחים. הלילה כבר ירד לגמרי, איצ'יגו ניצב לבדו מול ההולו לאחר שהורה לרוקיה לא להתערב, הוא התעקש להילחם לבד הפעם.

הקרב בעיצומו, איצ'יגו מתחמק מכל התקפותיו של ה"גראנד פישר" אך באותה מידה הוא אינו מצליח להחזיר התקפות כנגד ההולו. בסופו של דבר, השניים גררו אחד את השני לאזור פתוח בו איצ'יגו נקלע למצב לא נעים וספג נזק לחזה. דם ממשיך לרדת ואיצ'יגו כעת נשען על חרבו כדי לא ליפול. רוקיה מנסה להתערב אך איצ'יגו שוב אור זאת עליה, בזמן שההולו מתרברב בכוחו. לבסוף, משתמש ההולו בפתיון שתלוי נראשו ודמות של אישה זוהרת נראתה – אמו של איצ'יגו. ה"גראנד פישר" יודע שלכל אדם יש חולשה ודרך ניצול החולשה הוא הצליח להישאר בחיים, אך איצ'יגו היה יותר מרוכז בדמות אמו אשר מתנדנדת בחבל ראשו של ההולו. כאשר רוקיה פתחה את פיה שוב, היא נזכרה באדם עם שיער לבן וחלק שאמר לה שיש שתי סוגים של קרבות: קרב על הגנת חיים וקרב על הגנת הגאווה, ורוקיה הבינה שזהו קרב על גאווה לכן החליטה לא להתערב בקרב של איצ'יגו יותר. בינתיים, התעורר השיניגאמי משנתו והחל לפסוע לכיוון הקב המתרחש. איצ'יגו שוב אגר כוח והשליך עוד התקפה כנגד ההולו, אך נצער באמצע כאשר ההולו דחף את דמות אמו אל מול פניו. איצ'יגו היה משותק ובינתיים הקשיח ההולו את שערותיו וכמו כידון שנזרק, חדר את עורו של איצ'יגו, פגיעה ישירה בכתף. ההולו התכונן לסיים את הקרב כאשר דמות אמו של איצ'יגו זהרה וברקים יצאו ממנה, הדמות כעת נראתה כמו רוח. השיניגאמי הסביר שזהו תופעת "משאלת המוות" ושהיא מתגשמת ברגע זה, רוחה של אמו של איצ'יגו נאמה נאום קצר אך מרגש על כמה היא גאה בבנה ונעלמה לשמיים. ההולו המום לא פחות מאיצ'יגו לא עשה דבר עד שאיצ'יגו שלף את הדימוי כידון החוצה ופגע בו ישירות. ההולו צווח, קפץ ונעלם אך תוך הלילה. איצ'יגו התשוש התעקש לרדוף את ההולו עד שיהרגהו אך הוא התעלף תוך שלושה צעדים. השיניגאמי נפרד לשלום מרוקיה בסוף המקרה והבטיח לא לספר לאיש בסול סוסאיטי על מעשיה בעולם החיים למרות שזהו עניין של זמן עד שהם ידעו.

מול קבר אמו עמד איצ'יגו בגופו האמיתי, כמה שעות לאחר הקרב, שם פגש את אביו שסיפר לו קצת על אמו. אביו הסביר לו שמותה של מאסאשי אינה אשמתו ושהוא צעיר מדי בשביל להיות מדוכא כל כך. במילי פרידה אלה יצא אישין מבית הקברות והשאיר את איצ'יגו מהרהר ליד קברה של אמו. איצ'יגו הסתובב חזרה ודיבר אל הלילה, הוא ידע שרוקיה נמצאת בסביבה והוא רצה לספר לה שהוא סוף-סוף מצא את הסיבה לכך שהוא רוצה להמשיך להיות שיניגאמי.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>